אור קטן

אתמול נכבה לנו אור קטן

ואהוב

החתולה שלנו.

היא הגיעה אלינו בוגרת, הילדים ביקשו עוד חתול

והתעקשו

מאד

בשלב מסוים הבן שלי רשם את כל טיעוני הנגד שלי וענה להם אחד ואחד

בהגיון, בחוכמה.

נשארתי בלי טיעונים.

והחתולה?

הגיעה גם הגיעה!

חתולה ארסית, שמנה ודורסנית, התחילה להטיל אימה על חתול הבית המסכן שלנו.

ולאט לאט

כשהיא התרגלה, והבינה שהיא אהובה, ומקבלת אוכלת וליטופים (שזה בעצם כל מה שעניין אותה בעולם)

הלב הענק שלה יצא החוצה.

אם הייתה מתיישבת עליך לליטופים, לא היה שום כוח בעולם שיזיז אותה.

(חוץ מקולות רשרוש של אוכל, כמובן!).

ובלילות, הייתה נשכבת בנימוס בפינה שלה במיטה, מחכה לבוקר, לרמז שהאוכל מגיע.

אתמול

הרדמנו אותה.

ואני עצובה.