אני עומדת עם קצות הבהונות טבולות במי הים הקרים.
הרוח נושבת בעוז והגלים מתחילים לעלות.
השמש בחרה בדיוק את הזמן הזה כדי להיעלם מאחורי ענן
והמדריך מרחוק קורא "בואי!"
צמרמורת קלה חולפת בגו...
אני קופצת לתוך הגלים.
לפני בערך שנתיים, קיבלתי החלטה לאמר "כן" על כל הצעה (אישית, לא מקצועית) שלא נוגדת את הערכים שלי.
נכון שזה לקח אותי גם למקומות פחות טובים, שרשרת האירועים שהביאה אותי ב-7 לאוקטובר לאירוע בעוטף עזה כנראה בראשם.
ועדיין, החלטתי בעינה עומדת.
ולכן, כשהגיעה ההצעה מעמותת "הגל שלי" למי שהשתתף באחת ממסיבות העוטף להשתתף בסדנת גלישה, ישר אמרתי כן.
עכשיו רק מחכה להיות מסוגלת להזמין את הילדים שלי לגלישת גלים משותפת. תמיד הסתכלתי עליהם מהחוף בקנאה. עכשיו זה עומד להשתנות.

Comments