למה אני עושה את האתגרים האלה? זה קשה, זה מעייף, זה לא נוח ונעים.
בעולם המודרני, הכל מאד נוח.
נוח ונעים לאכול אוכל מתועש, מלא בסוכר, בחומרים משמרים.
רק להכניס למיקרוגל ולחמם.
זה גם טעים ממש (כלומר, עד שמתרגלים שלא).
נוח ונעים להתנייד ברכב לכל מקום.
לשבת מול הטלוויזיה במקום ללמוד.
כל אלה מפעילים טריגרים קדמונים אצלנו של אנזימים והורמונים,
שפעלו נפלא כשהיינו בסביבה טבעית, לא מתועשת.
ובעולם המודרני, גורמים לגוף, לנפש ולרוח שלנו נזקים חסרי תקנה.
וכדי להיות טובה לעצמי, אני צריכה להיות זו שקובעת את החוקים, לא הגוף.
הדבר שהכי הפתיע אותי, הוא שאחרי תקופה של גמילה,
הגוף והנפש מאושרים מהטוב הזה.
התזונה שלי, שהיא נקייה כבר שנים, טעימה לי ממש.
לרוב אני לא מרגישה צורך לאכול מאכלים מאוזנים. וגם כשכן, כמעט תמיד זה בשליטה.
התנועה שלי עושה לי טוב, כשאני לא מתאמנת מסיבות אלה ואחרות, זה חסר לי.
למקלחות הקרות עוד לא התרגלתי, אבל אין לי ספק שגם זה יגיע...
הדרך שלי להתמודד עם מהמורות העולם המודרני היא הרגלים, ולזה מיועד האתגר.
ביום השביעי לאתגר הגב עדיין מזכיר את קיומו, ואני נינוחה ולא מתאמנת היום.
שבוע חדש, מלא עשייה ואנרגיה לפניי.
בתמונה, מימים אחרים, היום זה ממש לא יקרה.
Comments