היום ה-11 לאתגר 75 הימים

יום 11 לתוכנית 75 הימים.

הסרט "לוויתן"

יש בסרט את השיא, שבו כל הדמויות מתעמתות.

וכל כך ברור שם איך כולן פעלו ופועלות מתוך הסרטים של עצמם

מתוך מה שהם מאמינים על עצמם שמפעיל אותם

בלי קשר לסביבה, שלהם מול עצמם

והפעולות שם מתוך התקרבנות עמוקה, מתוך שיפוטיות עצמית אינסופית.

שיצרה את תסריט חייהם

הנורא.

ואני חושבת לעצמי

שהמקום הזה של ההתקרבנות

הרחמים העצמיים

השיפוט העצמי חסר החמלה.

הוא אכזרי

לא רק מול עצמנו.

אלא מול מי שסביבנו

והנדיבות היא ביכולת להאמין בעצמנו ולהיות נוכחים בעולם לחלוטין.

בלי תסריטים, בלי התקרבנות, בלי ביקורת עצמית חודרת.

והיום ה-11 לתוכנית 75 הימים עבר נהדר. יום חופש שבו כל מה שרציתי לעשות קרה לבדו בהתאמה ליום. תזונה, פעילות גופנית, שתייה, ותיעוד. לא עמדתי בהקשבה לתכני התפתחות אישית אבל מכיוון שאני בחמלה על עצמי, החלטתי שזה בסדר.

בתמונה, האימונים שלי בחודש האחרון במועדון, בהחלט נותנת לעצמי טפיחה משמעותית על הכתף.