יום 14 של תוכנית 75 הימים
רואה סדרת טלוויזיה שנקראת "ללא גבולות".
השחקן המעלף כריס המסוורת, שהוא כבר לא ילד, בודק גבולות של היכולת האנושית.
כדי להתמודד עם מתח, ועם התבגרות הגוף (והמוח).
ובפרק הראשון הוא מתכונן לקראת הליכה על מנוף בגובה של קרוב ל-300 מ'.
מאובטח לחלוטין, אין שם סכנת פגיעה
ועדיין החוויה של המוח והגוף היא של יציאה אל תוך האוויר הפתוח, על פיסת מתכת ברוחב של כ-20 או 30 סמ.
והכלים שהמלווה שלו נותנת לו שם הם הכי פשוטים בעולם
קלים
יעילים
וניתנים ליישום בכל זמן וכל מקום.
הראשון הוא מחשבה חיובית: אני יכול.
ככה פשוט וקל.
השני הוא נשימת קופסה:
שאיפה לאורך 4 שניות
עצירת הנשימה עם האוויר בריאות למשך 4 שניות
נשיפה של 4 שניות
ועצירת נשימה של 4 שניות עם הריאות ריקות.
וכשהוא על המנוף, קצב הלב שלו עולה למעל 140 פעימות לדקה.
והוא מבצע את התרגילים
ונרגע.
עוצר ומשתעשע שם בגובה.
(שדרוג קטן לתרגיל, כשרוצים להירגע, אפשר להכפיל את זמן הנשיפה ל-8 שניות. כלומר: 4 שניות נשימה, עצירה של 4 שניות, נשיפה של 8 שניות ועצירה של 4 שניות.
כשרוצים להעיר את מערכת העצבים, אז בדיוק להיפך: זמן הנשימה כפול מזמן הנשיפה).
ואני אומרת לעצמי
כמה פשוט וקל.
כזה אני אוהבת ורוצה.
יום 14 לתוכנית 75 הימים.
יצאתי לסיבוב בחוץ אבל הגשם הבריח אותי פנימה.
נראה לי שאעשה אימון ביתי היום עם חבל קפיצה ומשקולות ביתיות.
יום גשום נדיר באמצע החורף הישראלי החמים הזה.
כיף.
בתמונה... ימים חמים יותר שעוד יחזרו.
הסדנה שלי ליום האשה הבינלאומי, עכשיו מוצעת לארגונים.
Comments