היום ה-17 לאתגר 75 הימים
באמצע היום, נוחת בתיבת הדואר שלי מייל ההמלצה מאפרת הנהדרת שסיימנו לאחרונה יחדיו מסע אימון מרגש.
מעתיקה כמו שהוא (ברשותה, כמובן):
"היי רות
את אינטליגנטית, עמוקה, קשובה ומקצועית מאוד.
מצאתי את עצמי בסוף כל מפגש אימון נפעמת מעומק העבודה וההתקדמות.
יש לך יכולת הקשבה ועומק יוצאי דופן.
אומנם לכל התשובות הגעתי "לבד", ועדיין – אני יוצאת בסופו של התהליך אדם שונה ממי שהייתי בתחילתו.
קיבלתי את הכלים לעמוד בכל יעד שאציב לעצמי במהלך החיים.
תודה רבה יקירה, על תהליך משנה חיים!!!"
וכולי מלאת התרגשות והוקרת תודה על הזכות ללוות את האשה המיוחדת הזו בדרכה.
תודה, Efrat Aroush Abouloff
ובאתגר?
את צום הספורט שנכפה עליי החלטתי להמיר בצום אמיתי. 24 שעות.
כבר תקופה ארוכה שאני משתעשעת עם הגבלת חלון האכילה שלי לבין 8-10 שעות ביום.
כלומר, 8 שעות אכילה ו-16 שעות שלא צורכת בהן קלוריות: מים, סודה, תה וקפה (נקיים, בלי חלב או סוכר או כל תחליף אחר), מותרים ואפילו חיוניים.
"למה" אתם שואלים?
הסיבה הראשונה בריאותית, יותר ויותר מחקרים בשנים האחרונות מראים שמערכת העיכול שלנו לא בנויה לעבודה אינסופית. גוף האדם נבנה באבולוציה לאכול ארוחה אחת ואז לצום עד הארוחה הבאה שהרי האדם הקדמון לא ניגש למקרר בקיר המערה ולקח לו איזה חטיף.
(מזמינה אתכם לקרוא על הנושא, יש אינספור דיונים באינטרנט על העניין, לא אשת מקצוע בתחום ולא נכנסת לדיון הזה)
ומעבר לזה יש את העניין הנפשי, היכולת לעמוד מול הפיתוי. בעולם שבו הרבה מהאינטראקציות החברתיות שלנו הן סביב אוכל ושתייה וזה נגיש כל כך. אני רוצה להיות זו שקובעת את החוקים שלי.
והחלטתי שבסופשבוע הזה אני בצום של 24 שעות. אכלתי ארוחה אחרונה אתמול ב- 17:00, הארוחה הבאה שלי תהיה שוב בחמש אחה"צ היום וכבר יודעת מה אוכל
יש גם מי שצם יותר: בפרק השלישי של Limitless, שבו השחקן כריס הוסוורת מתנסה במצבי קיצון כדי להכניס את הגוף למצב תיקון וניקוי עמוקים, הוא צם 4 ימים ואז הולך לדוג את הארוחה הראשונה שלו.
אני לא שם.
מעניין אם אבחר להתנסות בעתיד במשהו קיצוני כזה.
אין לי תשובה.
Comentarios