היום ה-18 לאתגר 75 הימים
אתמול עשיתי משהו בפעם הראשונה.
נמנעתי מאוכל במשך 24 שעות (וחצי! אם להיות מדויקים)
וקיבלתי הרבה תובנות עליי ועל היחס שלי לאוכל, שחשבתי שהוא פתור אבל ממש לא.
האתגר הזה לא היה פשוט, היו רגעים שרציתי פשוט להפסיק ולהכניס משהו לפה.
אבל הוא גם לא היה נורא במיוחד
ובהחלט אפשרי, מה שבעבר חשבתי שלא
וכשאכלתי, זה היה בנחת, ובדיוק מה שבחרתי, כולל זמן ההכנה.
ובשום שלב לא הייתי עצבנית כמו שפחדתי שאהיה.
בוחרת להעביר את השליטה באוכל לידיים שלי (או לבטן...)
אני בוחרת לאכול מעכשיו כשאני רעבה
לא מתוך פחד שאהיה רעבה
או שלא יהיה לי מה לאכול
או שאהיה עצבנית
רק
כשאני
רעבה.
הולכת לאימון הבוקר אחרי כמה ימים שלא.
לאט, בנחת, בלי להפעיל לחץ בכלל על הרגל.
חסר לי המועדון. ממש.
(תמונה מאתמול, אירוע שהיה בו הרבה אוכל טעים ובחרתי לשתות תה).
Commenti