top of page
Search

היום ה-22 לאתגר Phase 1 של LiveHard

היום ה-22 לאתגר Phase 1 של LiveHard

לרובנו יש טריגר.

(לכולנו יש, בעצם).

הכפתור הזה שלוחצים עליו ומוביל לתגובה לא פרופורציונלית.

כשזה בקיצוניות, זה יוצר הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין).

אבל גם הרבה לפני כן, זה יוצר מתחים וכעסים וקושי בתקשורת וריבים מיותרים.

הטריגר שלי הוא כשנכנסים לי באמצע הדברים.

כשאני בתקשורת מול מישהו ומדברת.

והוא או היא נכנסים לי לאמצע המשפט.

זה בעיני חוסר כבוד אליי: מין תחושה שאתה כבר יודע את מה שיש לי להגיד, או שמה שיש לי לאמר לא חשוב מספיק, ולכן אתה מתפרץ לי באמצע המשפט.

כמובן שהתרגום הוא אצלי בראש בכלל ולא קשור למציאות, הסתכלות אחרת יכולה להיות:

שאתה נרגש כל כך מהיכולת לתת לי פתרון ועזרה, שאתה רץ קדימה.

או שהדלקתי בשיח איתך רעיון מסוים שחייב לצאת לאוויר העולם.

או שבכלל אני מפעילה אצלך טריגר שיוצר איום ואתה נכנס למגננה.

שום קשר לחוסר כבוד אליי ולדבריי שאני מתרגמת בתגובה האוטומטית שלי.

ואני בוחרת לא לתת לטריגר הזה להוביל אותי, לשנות את קו המחשבה.

מכיוון שהמוח שלנו מאפשר להתאמן "על יבש", ולדמיין סיטואציות שהיו.

אני מוסיפה לשגרה היומית שלי את התרגול הבא:

מדמיינת סיטואציה שהייתה והקפיצה לי את הטריגר.

בדמיון, נושמת, לא מגיבה, מורידה מבט.

עושה סבב אחד של נשימת קופסה.

ואז בוחרת תגובה: שותקת עד שהאדם השני מסיים לדבר. ואז שותקת עוד שנייה. ואז מבקשת שבתקשורת בינינו ניתן אחד לשני לסיים משפטים.

וזהו.

ככה יום יום.

ומעניין יהיה לראות את התוצאה של זה בפעם הבאה שמישהו ילחץ לי על הנקודה הרגישה.

יום 22 לאתגר Phase 1 של LiveHard

היום יום יוגה.

מחכה לזה.



1 view0 comments

Recent Posts

See All
bottom of page