יום 15 לאתגר Phase 1

יום 15 לאתגר Phase 1

"איך את מגיעה לפגישה הבוקר?", אני שואלת אותה.

"הפוכה", היא עונה.

יזמית עם יכולות יוצאות דופן, עסק רץ וקיים, תוכנית עיסקית נהדרת ותוכנית עבודה מוגדרת שהיא מבצעת ומשפרת כל שבוע.

ועדיין,

כשהיא מתעוררת בבוקר.

היא מסתכלת ימינה, ושם יושבת לה השדונית הקטנה.

השדונית השופטת.

"לא עשית את זה", ו"היית צריכה להגיד את זה" וגם "את כזו עצלנית, איך לא עשית את זה..."

מכירים אותה? את השדונית.

שגם אם עשיתי, וקידמתי והתפתחתי.

עדיין יש את הדבר הקטן הזה שלא... והיא מתקתקת לנו במוח עליו.

ולשדונית יש תפקיד, תפקיד חשוב.

היא מסבה את תשומת ליבנו למקומות שדורשים שיפור.

ולעיתים גם נותנת דלק להתנעה, לגדילה.

ואני אומרת?

אני רוצה להודות לה, על מה שעשתה בשבילנו ועל מה שעוד תעשה.

ולחפש דרך טובה יותר, להתניע מכאן והלאה.

והדרך שאנחנו הולכות בה יחדיו, אני והיזמית, היא דרך התמונה המנצחת, התשוקה.

מה ומי היא תהפוך להיות כאשר תהפוך להיות "אני הגדולה" שלה.

ושם הדלק הוא דלק של עשייה, צמיחה, אהבה.

חישבו על אמן אומניות לחימה.

שנמצא כעת בקרב מול שלושה אנשים, מיומנים.

הדרך היחידה שבה יוכל לנצח, היא אם יהיה מחובר לשלווה, לעוצמה ולבטחון הפנימי שלו.

בלי השדונית שיושבת על הצוואר ונוזפת ומפריעה.

וכך גם אנחנו. השדונית מסבה את תשומת ליבנו למה שצריך לעשות.

אבל אחר כך מחבלת בעשייה שלנו, באושר, ובמערכות היחסים.

ולכן, היזמית ואני בוחרות לשחרר אותה, עם הוקרה ואהבה, אבל לשלוח אותה לדרכה.

יום 15 לאתגר Phase 1

עדיין חולה

ולכן אנחנו עדיין נשארים ביום ה-15.

כבר מרגישה הרבה יותר טוב, ועדיין עם חמלה לעצמי מאפשרת את המנוחה שהגוף צריך.