top of page
Search

יום 2 לאתגר Phase 1 של LiveHard

יום 2 לאתגר Phase 1 של LiveHard

הכל לטובה!

האמנם?

משפט ניו אייג'י מעצבן בעיני.

למה?

שתי סיבות:

"הכל לטובה" היא אמירה שיפוטית, במיוחד כאשר נאמרת למישהו אחר. מי אני שאשפוט את הנסיבות שלו?

הסיבה השנייה היא קשב לרגש. מנעד הרגשות שלנו עצום, החל מרגשות נעימים – אהבה, אושר, שמחה, התרגשות ועוד ובצד השני של המנעד, רגשות קשים: כעס, תסכול, עצב, אכזבה, אבל.

רגש הוא חיבור שלנו לגוף, נורה בוהקת שאומרת שכאן קורה משהו שכדאי לשים אליו לב.

המחיר של התעלמות מרגשות לא נעימים הוא הדחקה שלהם ובעבוע.

מחיר נוסף הוא מניעה של הרגשות הנעימים שכן אם אני לא מוכנה ומסוגלת לחוות פגיעה וכאב, לא ארשה לעצמי להתמסר במערכת יחסים ולכן גם לא אחווה אהבה עצומה.

אם אני לא מוכנה לחוות עצב, לא אחווה שמחה, כי המחיר של השמחה הוא לעיתים עצב על מה שהיה ואיננו.

אז מה כן?

ראשית, האישור לעצמי לחוות את הפגיעה, את הכאב, את האבל על מה או מי שאיבדתי.

לעכל, לעבד, להתנהל בפגיעות בתוכו.

וכשהשחר עולה, ועולה שוב קרן השמש במזרח, לחפש את ה"מה כן".

מה שהיה הוא מה שהיה, אין לי יכולת לשנות את העבר.

ועכשיו, מחפשת מה השיעור שלי מתוכו, מה אני יכולה ורוצה לעשות טוב יותר בזכות השיעור שלמדתי כעת. ולכל אירוע בחיים, איום ככל שיהיה, יש שיעור עבורי.

התנהלות מהמקום של "מה כן", פותחת לי המון אפשרויות בחיים כי אם אני יודעת שמכל נפילה אני אקום ואקח את השיעור לטובה, אין לי ממה לפחד.

יום 2 לאתגר Phase 1 של LiveHard

חזרתי להתאמן אתמול.

התגעגעתי לתנועה, לאנרגיה, לעשייה.



3 views0 comments

Recent Posts

See All

Comentários


bottom of page