יום 31 לאתגר 75 הימים
יום 31 לאתגר 75 הימים
על חשיבות האופטימיות
"אם תחשוב שתצליח ואם תחשוב שלא, אתה צודק"
המשפט הזה מגיע בהרבה גרסאות (כמו עם שני הזאבים לדוגמא, או השדון הטוב והשדון הרע, מי שמכיר עוד, אשמח לשמוע!)
ועיקרו הוא כזה:
הפעולות שלנו נובעות מהאמונות העמוקות שלנו.
כאשר אנחנו מאמינים שנצליח, נגרום לזה לקרות
לא באמצעות כוח מיסטי שנזמן
אלא באמצעות תכנון, פעולה והתמדה
והיכולת לקום אחרי כשלון, שהוא בלתי נמנע כחלק מתהליך הצמיחה והיציאה מאזור הנוחות.
יש סיפור ידוע על רוג'ר בניסטר, אתלט בריטי שהיה הראשון לרוץ מייל בפחות מארבע דקות.
בתקופה שבה חשבו שמגבלת הגוף האנושי לא מאפשרת ריצה במהירות כזה. לא רק שזה בלתי אפשרי, זה גם מסוכן.
מה שמפתיע במיוחד בהישג המדהים שלו הוא לא רק הריצה עצמה
אחרי שנים ארוכות בהן המחסום לא נשבר, ברגע שבניסטר שבר את המחסום, עשרות רצים ירדו מ-4 דקות בריצת המייל.
למה?
כי הם האמינו שזה אפשרי.
היום ה-31 באתגר 75 הימים
אחרי שיעור פילאטיס שהפתיע אותי באכזריותו אתמול.
אני מאמינה בעצמי שאצליח לקום מהכסא וללכת בלי לצלוע מהשרירים התפוסים.
בקושי.
