יום 49 לאתגר 75 הימים

יום 49 לאתגר 75 הימים לפני הרבה שנים עישנתי סיגריות והפסקתי רק כשלא יכולתי יותר לנשום. ממש לא יכולתי להכניס מלוא האוויר לריאות ולהרגיש שאני רוויה בחמצן. הפסקתי לפני הרבה שנים ולא נגעתי בסיגריה מאז ועדיין, רק ממש לאחרונה, כשלמדתי שהריאות הם שריר שאפשר לפתח אותו ממש כמו כל שריר אחר. חזרתי לחוות את התחושה הנפלאה של ריאות וגוף מלאים בחמצן טוב ומיטיב. ואת התרגיל הזה אני רוצה לחלוק איתכם. מדובר בתרגיל של דקה, שלוש חזרות: ממלאים את הריאות באוויר דרך האף (בלבד), שאיפה עמוקה. וכאשר הם מלאות לחלוטין, שאיפה אחת נוספת קצרה מהאף. ואז נשיפה מהפה. ארוכה ארוכה (לפחות כפול מזמן הנשימה) עם אנחה עמוקה, שחרור מוחלט של כל האוויר. ככה שלוש פעמים. ההשפעה של התרגיל הזה כפולה: שחרור מתחים, זו שיטה שעובדת פיזית ישירות על הגוף ומחקרים מראים שבמקרים מסוימים היא עוצמתית יותר ממדיטציה בשחרור לחצים והרגעה. והן באימון הריאות שלנו לנשימה עמוקה. אצלי ההשפעה הייתה ממש מהירה, תוך כמה שבועות כבר הרגשתי תחושה אחרת בנשימה. תחושה מתוקה של מלוא הריאות חמצן. אם מישהו מנסה את התרגיל, אשמח לעדכון איך התחושה. יום 49 לאתגר 75 הימים הייתי באימון פילאטיס מכשירים אתמול. אחת התובנות שלי מהאתגר היא שאני זקוקה לגיוון ולעבודה על יותר יכולות, כמו איזון ושרירים עמוקים. ולכן מוסיפה פילאטיס לתפריט האימונים השבועי שלי. וגם ריצה כל בוקר. עושה לי טוב האתגר, גורם לי לחשוב ולאתגר מקום שאני בטוב בו, תחום הכושר והתזונה, והבנתי שאני יכולה להיות הרבה יותר בטוב.

כל הרגשות: 10יעל שרטוב, Ron Nezer ו8 נוספים