יום 55 לאתגר 75 הימים

יום 55 לאתגר 75 הימים

יושבת מולי

אשה חכמה, רהוטה, מדויקת.

עם התנגדות פנימית להצלחה, מודעת אליה, לא יודעת למה.

"מה יקרה כשתצליחי?", אני שואלת אותה.

והיא מרחיבה מיד בכל הטוב שייכנס אליה לעולם.

"מה יהיו המחירים שתשלמי?", אני מוסיפה

וכאן, שתיקה.

יש עוצמה בשתיקה.

כשאנחנו עונים את התשובה המיידית שעולה לנו לראש, אנחנו מספרים ומשתפים בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

וכשנוצרת שתיקה.

נוצר ריק

ולתוך הריק הזה נשאבת האמת העמוקה שלנו.

התשובות שאנחנו יודעים אותן באופן ברור

אבל לא מעלים על דל שפתינו

כי הן מפחידות, ומאיימות ומערערות את הסיפורים שלנו לעצמנו.

אבל בעצם ההסתרה שלהן מאיתנו מאפשרת להן להמשיך לנהל אותנו שוב

ושוב

ושוב

ואז, אחרי שתיקה של ריק, פתאום הפנים שלה משתנים, וגם הקול.

ויוצאת האמונה המגבילה שמדברת מגרונה, מה יהיו המחירים שהיא תשלם כשהיא תצליח ממש.

וכשהאמונה מסיימת לדבר מגרונה, היא חוזרת ומסתכלת עליי המומה:

"מעולם לא אמרתי את זה לעצמי".

ועכשיו, מתחילה העבודה.

כשאנחנו יודעות מה האמונה, כל מה שנשאר הוא לבנות תוכנית עבודה כדי להתמודד עם המחירים שהיא מפחדת לשלם.

ולהצליח.

יום 55 לאתגר 75 הימים

אתמול לא כתבתי, היה יום ארוך במיוחד וכשחזרתי הביתה זה פרח מזכרוני

עדיין, אני בוחרת לספור את היום הזה.

עם כל העומס, התנועה והתזונה המדויקת המשיכו להיות חלק מהיום יום שלי

וגם למידה, עמוקה. ושיתוף, במקום אחר.