יום 70 לאתגר 75 הימים

יום 70 לאתגר 75 הימים

כשהתחלתי את המסע שלי בעולם התזונה, לפני כמה שנים, התיישבתי אצל התזונאית ואמרתי:

"אל תיקחי לי את פרוסות הלחם של הבוקר!".

הייתי מתחילה כל בוקר עם שתי פרוסות לחם עסיסי, עם שמן זית וזעתר.

והתענגתי עליהן.

היא לא לקחה לי את הפרוסות,

לאט לאט הורדתי אותן לבד.

וגם כל מה שקשור לדגנים (חוץ מאורז), מזון מעובד, סוכר או חלב ניגר.

התזונה שלי היא תזונה של שפע.

תזונת פליאו – אוכלת מוצרים שאני רואה את המקור שלהם: מוצרים מהחי, ירקות ופירות וקצת אגוזים ושקדים.

תזונה של שפע, של בריאות.

זה לא ש"אסור" לי לחם, ממתקים או מזון מעובד. אני פשוט לא רוצה.

אחרי גמילה של חודש מסוכרים ומפחמימות, שהיא גמילה פיסית לא פשוטה, פתאום החשק עובר.

והעונג מהמזון, הולך ומשתפר.

התחושה הזו בפה אחרי שטעמתי מעוגה "עשירה" שמשאירה בפה טעם לוואי של מרגרינה.

תזונת פליאו בעיני היא כמו מוסיקה.

אחרי שנים בהן האוזניים שלי היו מותקפות במוזיקה אלקטרונית (=מזון מעובד וסוכר)

כשהורדתי את האוזניות, בהתחלה נהיה שקט.

וזה מפחיד, מוזר ומבלבל.

ופתאום אחרי זמן פתאום האוזן מתחילה לשמוע צלילים אחרים, מוזיקה אחרת, שהייתה מוסתרת מאחורי המוסיקה העזה.

וככה גם התזונה

אחרי שהורדתי את האוכל המעובד והסוכר

פתאום התחלתי להנות הרבה יותר מהאוכל הפשוט והטעים.

ועוגה?

אם יגישו ויתחשק לי, אני אוכל, אני לא בעונש ובאיסורים.

אבל אין לי צורך בזה מעבר לביס הראשון.

יום 70 לאתגר 75 הימים.

אימון קרוספיט פחות קשוח מהרגיל.

הים עוד מחכה לי עוד מעט.

הכל בשגרה המבורכת.