שקט בלב הסערה

העולם סביבנו ממשיך להטלטל.

חדשות זורמות מכל כיוון.

אי-ודאות גדולה.

יחד איתם, מגיע מתח.

זה מרגיש לפעמים שהאחיזה נשמטת מהידיים שלנו.

שאין לנו שליטה.

על דבר.

אבל גם כשהסערה בחוץ משתוללת.

יש לנו בחירה.

בחירה לבנות בתוכנו עוגנים של שלווה פנימית.

של חוסן אישי.

לאט לאט.

בעזרת הרגלים קטנים. כמעט בלתי מורגשים.

אבל קבועים.

זה לא מבחן כוח רצון.

אנחנו לא שואפים לשלמות.

בטח לא בתקופה כזו.

המטרה פשוטה יותר.

ליצור תשתית רכה. גמישה.

כזו שתאפשר לנו לנשום עמוק.

אולי זה יהיה הרגל פשוט.

לשתות כוס מים קרירים. בנחת. כשקמים בבוקר.

עוד לפני שהיד נשלחת. אוטומטית. לטלפון הנייד.

לפני החדשות. לפני הרעש.

אולי זו תהיה נשימה עמוקה אחת.

מודעת.

רגע לפני שמגיבים בלהט.

מה המתנה שנעניק לעצמנו היום?