כשהעולם משתגע

כשהעולם משתגע, העוגן חשוב מתמיד.

גם אם לא התעוררתי בזמן.

גם אם אין שקט בבית, לא בראש, וגם לא בחוץ.

גם אם הראש בחדשות האיומות שאני קוראת ובדאגה.

שגרת הבוקר שלי חשובה מתמיד.

גם אם תתכווץ ממש ותהפוך להיות סמלית בלבד.

גם אם תתחיל ממש מאוחר כשכבר לא כל כך בוקר.

גם אם היא רק כוס מים קרירים שאני שותה בתחילת היום.

הכוונה נשארת.

הנוכחות נשארת.

הבחירה בי נשארת.

בימים כאוטיים במיוחד, כמו אלה

אני לומדת להקשיב מחדש לגוף ולנפש.

לוותר על שלמות.

להיות בחמלה.

ולהיות במיקוד על עצמי.

שגרת הבוקר היא שלי.

לא בשביל הסימון ביומן.

אלא כדי לזכור מי אני, להתמקד.

ומה חשוב לנו היום ובחיים בכלל.