מעבר לגלים

כמה פעמים ראיתן צוות או עובד שמוותר רגע לפני שהדברים מתחילים לעבוד?

רגע לפני שההרגל הופך לטבע שני?

בתור מנהלות הדרכה ופיתוח ארגוני, אתן יודעות ששם נמצא האתגר האמיתי.

נכנסתי למים עם סאפ ענק, לגלים גבוהים.

הגלים לקחו אותי אחורה שוב ושוב,

ובדרך גם הטיחו את הסאפ ישר בפרצוף שלי.

בשלב מסוים חשבתי שעברתי את חומת הגלים

עליתי על הסאפ

רק בשביל להתהפך רגע אחר כך עם גל גדול נוסף שריסק אותי מעליו.

זה כאב,

זה תיסכל,

וברגע מסוים חשבתי לוותר ולפנות אחורה.

אבל החלטתי להמשיך.

עוד צעד, ועוד צעד,

עד שפתאום עברתי את הגלים.

ומעבר להם חיכה ים מושלם לחתירה.

הבנתי שוב את מה שאני רואה גם בארגונים:

יש נקודת "כמעט שבירה"

הרגע שבו הכי בא לנו להפסיק

ודווקא מאחוריה קורה הקסם.

שם השינויים מקבלים ביסוס.

שם הזהות נבנית:

אנחנו לא רק עושים,

אנחנו הופכים להיות אנשים שממשיכים ולא נשברים כי קצת קשה.

כשבונים הרגלים בצוותים, הקושי הוא הוא הסימן הברור ביותר שלנו של התקדמות.

כי איפה שקל, אנחנו כבר יודעים, אין לנו צמיחה שם.

החכמה היא לדעת ללוות את הצוותים דרך הגלים,

כדי שיגיעו אל המים השקטים שבהם אפשר באמת להתקדם.