חוסן הוא גם היכולת להיות בשמחה
- Ruth Palmon
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
קרה לך פעם שמשהו ממש משמח קרה, ואז כמעט מיד עלתה תחושה של רגע, אולי זה לא אמיתי, ומה יקרה, ומה אם?
או שהיית בתוך שמחה כזאת, בתוך Joy, ממש בתוך רגע של לב פתוח, ואז מישהו בא והוריד אותך?
ברנה בראון מדברת על זה ששמחה, או Joy באנגלית, היא אחד הרגשות הכי פגיעים שיש.
ובהתחלה זה הפתיע אותי, כי אני רגילה לחשוב על שמחה בתור משהו כיפי, נעים ונחמד, ועל פגיעות בתור משהו שחושף כאב, סבל וקושי.
אבל בעצם, כשיש שמחה גדולה, כשהלב שלנו מלא באושר, הוא פתוח.
וכשהוא פתוח, הוא גם חשוף.
וכשהוא חשוף, אני בפגיעות.
וזה מאוד מעניין, כי הרבה פעמים דווקא כשמגיע המקום הזה של השמחה, של ה Joy הזה, פתאום המוח שלי רץ למחשבות של רגע, ומה יקרה אם?
ומה אם זה לא יצליח?
ומה אם יקרה משהו?
ומה אם זה ייגמר?
כאילו אני כביכול מגינה על עצמי.
אני מרימה את השריון שמאפיין חוסר פגיעות.
אבל אז, בדיוק באותו רגע, אני כבר לא באמת חווה את השמחה הזו.
אני כבר לא באמת נמצאת בתוך האושר הזה, שהוא תכלס חלק כל כך מהותי מהחיים שלנו.
לחיות בהוקרה.
לחיות בשמחה.
לחיות בסיפוק.
להרשות לעצמנו להיות בתוך הטוב כשהוא מגיע.
ולכן אני מציעה תרגיל מעניין.
בפעם הבאה שזה קורה, כשמשהו טוב קורה ועולה המחשבה האוטומטית, חשוב לזכור שאני לא באמת יכולה לשלוט במחשבה האוטומטית, כי כשמה כן היא, אוטומטית.
אבל אני כן יכולה לשים לב אליה.
אני יכולה לעצור לרגע ולשאול את עצמי:
איפה הכיווץ בגוף?
איפה אני מרגישה את ההגנה עולה?
איפה הגוף שלי מנסה להתכווץ דווקא כשהלב רוצה להיפתח?
אנחנו זוכרים את ההפרדה בין הכיווץ, לבין התגובה האוטומטית, לבין מה שנשאר.
אז במקום להיבהל מהמחשבה, אפשר רגע להרגיש איפה הכיווץ נמצא בגוף.
לנשום לתוכו.
ולהרשות לעצמי להיות בטוב.
כי חוסן זה לא רק להתמודד עם קושי.
חוסן זה גם היכולת להיות באושר.
בסיפוק.
בשמחה.
ב Joy.
ולהישאר שם עוד רגע, בלי למהר להגן על עצמי מפני הטוב.
תגובות