המסע בתא הלחץ מתחיל - שבוע 0
- Ruth Palmon
- 2 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: לפני 4 ימים
המסע בתא הלחץ מתחיל. יום שבת היום, שבת בבוקר, יום יפה!
מחר ב- 07:00 כבר צפויה להיות בתוך תא הלחץ, כשהלחץ מתחיל לעלות.
האחות שקיבלה אותי השבוע לפגישת ההכנה, הסבירה לי שבעשר הדקות הראשונות מעלים את הלחץ בתא.
"את צוללת?", היא שאלה אותי וכשהנהנתי בראשי, הסבירה שהלחץ עולה בעוד אטמוספירה אחת, כמו לעומק של 10 מטרים.
אני מחייכת, את העולם הזה אני מכירה.
החלק המאתגר צפוי אחר כך, בשעתיים שאחרי ובכלל בשבועות הקרובים.
אל תא הלחץ אי אפשר להכניס מכשירים אלקטרונים. כך שבמשך שעתיים אני צריכה לשעשע את עצמי בעזרת כלים של העולם הישן (המוח שלי, ספרים ונייר).
אני לא חושבת שהייתי במקום שבו הייתי ערה ולא נגעתי בטלפון שלי במשך שעתיים. זה יהיה שיעור מעניין מאד.
איך חיינו פעם ככה???!?
האתגר המשמעותי יותר צפוי להגיע בשבועות הקרובים. תא הלחץ מייצר ריפוי עמוק של הגוף ושל המוח (שהוא רקמה כמו כל רקמה אחרת). לפי הסיפורים שאני שומעת, זה מייצר כמה תופעות:
עייפות עמוקה. האנרגיה של הגוף מושקעת בריפוי, מה שמייצר עייפות של הגוף.
עלייה של זכרונות כאובים מהעבר. כולנו חווינו טראומות אלה ואחרות לאורך החיים. וכשאני אומרת "טראומה" אני לא מתכוונת בהכרח לאירועים גרנדיוזים כמו ה-7 לאוקטובר, אלא יותר לכאפות הקטנות של החיים. כשהכאפה הזו גדולה מכפי יכולתו של המוח להתמודד איתה, הוא קובר אותה עמוק. והיא תוססת ומפעפעת מתחת לפני השטח ויוצרת הפעלה מטריגרים, אבל לא עולה למודעות.
כשהמוח נכנס לתהליך ריפוי, החוויות האלה עשויות לעלות. התהליך בתא הלחץ כולל ליווי של פסיכותרפיסט וטוב שכך. אני מכינה את עצמי נפשית לתהליך מאתגר גם מבחינה נפשית.
גמישות מחשבתית, שאותה אני מתכננת למנף לתהליך קואוצינג מעמיק ויסודי שהכנתי לעצמי. אני מקווה שאמצא שם מי שיוביל אותי במעלה הדרך הזו אבל גם אם לא, אני אעביר את עצמי את התהליך.
כשהחלטתי לקחת את ההחלטה הזו, שהיא כניסה פול מונטי לדרך מאתגרת ודורשת של ריפוי וצמיחה, הובילה אותי השאלה שאני בוחרת לשאול את עצמי בנקודות של בחירה: אם אסתכל על עצמי מפרספקטיבה של זמן: עוד שנה, חמש, עשר, סוף החיים, על איזו בחירה אני אודה לעצמי שלקחתי? התשובה כאן ברורה.
מתחילה מחר. קצת מפחדת, הרבה מתרגשת.
קופצת למים העמוקים.
סליחה, לתא הלחץ.
בכל שבוע, בשבת בבוקר, אצלם תמונה של עצמי באותו המקום, אותה השעה ואותו הלבוש. יהיה מעניין לראות האם התהליך גם ילווה בשינוי חיצוני נראה לעין.
תגובות