סיום התהליך בתא הלחץ

Ruth Palmon
לפני 5 שעות
זמן קריאה 3 דקות

איזה כיף זה להיכנס למיטה לשנת לילה טובה.

אחרי מקלחת חמימה, להתכרבל בתוך השמיכה הנעימה, להניח את הראש על הכרית התומכת, לעצום עיניים ולהיסחף לתוך שנת לילה מפנקת ורצופה.

אז כזה, אבל להיפך.

ה-6 לאוקטובר היה הלילה האחרון שבו זכיתי לשנת לילה כזו, התעוררתי בחיוך אחרי שנת לילה מעולה לצלילי מוסיקה מרוחקים של מסיבת טראנס שנערכה בשדות של רעים, כמה ק"מ מערבית למחנה שלנו.

אז לא ידעתי מה שם המסיבה, היום כולם יודעים.

ל7 באוקטובר הגעתי בגיל 49, גיל שגם ככה מאופיין בשנת לילה גרועה. תוסיפו לזה או מוראות היום ההוא בשדות ליד הנובה.

וויתרתי על שנת לילה סבירה, הבנתי שמעכשיו ועד עולם, הפודקאסטים יהיו החברים הטובים שלי בשלוש לפנות בוקר, וארבע, ובכלל.

לכן כל כך הופתעתי בוקר אחד, כמה שבועות לתוך התהליך בתא הלחץ, כשהלכתי לישון בלילה וקמתי בבוקר.

ככה פשוט.

וזה המשיך.

המשחק הזה, רביעיות, מכירים? משחק זכרון וגם טקטיקה.

לדעתי מאז שהבן שלי היה בן 7 הוא מנצח אותי במשחק הזה. זה לא שאני גרועה, הוא פשוט מצוין.

ניצחתי אותו בשבוע שעבר, שנינו נשארנו המומים. בג'ונגה אני רחוקה מלנצח אבל מצליחה לאסוף כמה קלפים, ובלי שהילדים מוותרים לי.

גם המדדים של הבדיקות שעשיתי לפני ואחרי מוכיחים את זה.

שיפור בזכרון, שיפור בקוגניציה, שיפור במהירות התגובה.

וזה ממש לא נעצר שם.

אימוני הקרוספיט שלי חזרו לרמתם מלפני ה-7 באוקטובר, למרות הפסקה ארוכה וגם עוד שלוש שנים, חזרתי לאנרגיה, לכוח וליכולות של פעם. יכול להיות שאפילו יותר.

ירדתי חמישה ק"ג של שומן, ירידה של 25% באחוזי שומן ומסת שריר שעלתה. את בדיקות הדם אעשה בהמשך אבל ברור לי שגם שם אני אראה שיפור משמעותי.

אני רגועה הרבה יותר, לא באמת יודעת איך למדוד את זה אבל הויסות הרגשי שלי גבוה, זמנם של התקפי החרדה עבר מזמן ואני שלווה ומגיבה בשלווה גם למצבים מלחיצים.

והכי מצחיק? הפכתי להיות אישה ביונית. קצב ההחלמה שלי מפצעים וכחולים הכפיל ושילש את עצמו בחודש מאז סיום התהליך, אבל כנראה שזה אמור לחזור לנורמל אז לא כדאי לא להתרגל לזה...

הפנים שלי נראות כאילו עשיתי מתיחת פנים וחזרתי עשור או שניים אחורנית.

סיכום של שלושה חודשים בתא הלחץ באסף הרופא, מרכז של קסם שהוקם ומובל על ידי פרופ' שי אפרתי.

היה לי ברור שיהיה תהליך משמעותי, לא הבנתי עד כמה.

ראשית הקסם של החמצן עושה את שלו, בין אם אני מתכוונת ומתכוננת ובין אם לא, וגם הרבה מעבר לזה, באתי לשלושה חודשים של עבודה ועשייה והפלפטופרמה שם הציעה לי מכל טוב:

שעתיים בכל יום בתא החמצן

והרבה מעבר:

פסיכולוג נפלא

פיזיולוג גאון

פיזיותרפיסטית שעם תרגיל קטן פתרה לי כאב בכתף שליווה אותי במשך שנים

תרגולים קוגנטיבים מאתגרים וקשוחים אבל כנראה שמשמעותיים

תזונאית, שהגעתי אליה קצת סקפטית כי אני הרי עמוק בעולמות התזונה כבר שנים, ועדיין הציעה לי שינוי קטן שהיה סופר משמעותי, וראו את התוצאות למעלה

אחים ואחיות שמלווים אותנו בכל יום בתהליך בתא וצוות אדמיניסטרציה מלא ברצון טוב, חיוך ונתינה.

בלי ספק, שלושת החודשים האלה הם החודשים הכי משמעותיים שעברתי בחיים.

תודה, פרופ' אפרתי וכל הצוות.