6 חודשים - סיכום התהליך בתא הלחץ

6 חודשים.
לפני כחצי שנה צעדתי בהיסוס אל תוך תא הלחץ באסף הרופא. לא ידעתי אז שאני יוצאת למסע שישנה את חיי.
האמת היא שלא הגעתי לשם בקלות.
עשיתי לא מעט שיעורי בית. הלכתי לכנס שבו הרצה פרופ׳ שי אפרתי, מי שהקים ומוביל את המרכז, הקשבתי לכל תוכן שלו שהצלחתי למצוא בנושא, ואפילו שמעתי את הספר שכתב, Beyond Normal.
ואז החלטתי ללכת על זה.
שלושה חודשים של טיפול יומיומי בתא הלחץ.
אמנם לא שילמתי על התהליך בכסף. כנפגעת אירועי 7 באוקטובר, הטיפול מומן עבורי באמצעות תרומה נדיבה. אבל המחיר בזמן ובאנרגיה היה משמעותי.
שעתיים בכל יום בתוך התא. תוסיפו לזה הגעה מוקדמת למדידות ולבדיקות, הישארות אחרי הטיפול למפגשים עם הפסיכולוג, ליוגה, לפיזיותרפיה, למפגשים עם הפיזיולוג ועוד ועוד.
בקיצור, חצי משרה לפחות.
וזה עוד לפני שמדברים על מה שקורה לגוף ולנפש במהלך התהליך.
כי עבורי זה היה תהליך ריפוי עמוק. כזה ששואב המון אנרגיה, מציף רגשות, מטלטל לפעמים ודורש ממך להתמסר אליו באמת.
והתוצאות?
מעבר לכל ציפייה. באמת.
קודם כול, קיבלתי את השינה שלי בחזרה.
אחרי 7 באוקטובר, בגיל 49, כבר כמעט ויתרתי עליה. תשלבו את אירועי אותו יום עם גיל המעבר, ותקבלו אישה שמתהפכת במיטה מצד לצד, לילה אחרי לילה.
ואז השינה חזרה.
ואיתה הגיעו גם ויסות רגשי ושקט פנימי שלא הכרתי מעולם.
אבל זה לא נגמר שם.
שיפור של 5% עד 10% במדדים הקוגניטיביים השונים. ואני בת 52 היום, כן?
עלייה של 20% ביכולת האירובית שלי, VO2 Max, עד לנתון שכמעט לא האמנתי שאני רואה: 41.3.
7 ק״ג שנעלמו, רובם המוחלט שומן, כולל 5 ס״מ פחות בהיקף הבטן.
וגם המדדים המטבוליים, שכבר התקרבו לאזור של טרום סוכרת, חזרו למקום טוב יותר.
כשאני מסתכלת על כל זה, קשה לי להאמין שמדובר באותה אישה שנכנסה בהיסוס לתא לפני חצי שנה.
קסם? לפעמים זה באמת מרגיש ככה.
אבל מאחורי מה שמרגיש כמו קסם יש הרבה עבודה. מחקר, מקצועיות, התמדה, השקעה, ובעיקר אנשים טובים.
אנשים שליוו אותי ברגישות ובמסירות לאורך הדרך. שראו לא רק את המדדים והבדיקות, אלא גם את האישה שמאחוריהם.
אני נכנסתי לתהליך הזה בתקווה לרפא משהו ממה שנשבר ב-7 באוקטובר.
יצאתי ממנו עם הרבה יותר ממה שידעתי שאפשר לבקש.
ועל זה אני אסירת תודה.

.avif)


תגובות